החלטה בתיק ת"א 43517-11-11

רקע

1.         בפני בקשת המבקשת להחליף את צו המניעה שניתן ביום 6.2.12 ביחס לדירה מס' 3 בקומה 1 בבניין 1 בפרויקט "שומרז טאוורס", (להלן: "צו המניעה", להלן:" הדירה"). בבקשה עותרת המבקשת כי הצו יוחלף כך שתחת הדירה, יחול הצו על מגרש מס' 43 בגוש 1935 חלקה 97, המצוי ברח' היהלום, שכונת ברנע ב' באשקלון. (להלן: "המגרש").

2.         בקשה זו הינה בעקבות צו המניעה שניתן על ידי עמיתי כב' השופט שפסר, צו המתייחס לשלוש דירות נושא התביעה ובכלל זאת הדירה מושא בקשה זו. על פי הצו נמנע מן המבקשת לבצע כל דיספוזיציה בשלוש הדירות הנ"ל. בית המשפט נעתר לבקשת המשיב והורה על מתן צו המניעה, לאחר שקבע כי המשיב הוכיח לכאורה כי לו זכויות בדירות, וכי הוא רכש אותן וניתנה בעדן תמורה. על כן, מצא בית המשפט כי יש מקום ליתן הצו.

3.         הרקע העובדתי פורט בהרחבה בהחלטת בית המשפט ואין צורך לחזור עליו. בקצירת האומר יאמר, כי המדובר למעשה בסכסוך בין אחים- המשיב אשר הגיש את התובענה, טוען כי שלוש הדירות הינן שלו ושולמה כבר התמורה ומכאן הוא עותר למתן צו לרישומם על שמו. מנגד, אחיו - מנהל המבקשת, שהינה חברה קבלנית שבנתה הפרוייקט ובו הדירות, טוען כי לא כך הם פני הדברים, שכן לא שולמה התמורה עבור הדירות, כנטען, ועל כן למשיב אין זכויות בהן.

4.         בסמוך לאחר מתן צו המניעה, הוגשה בקשה ע"י צד ג' שרכש אחת מהדירות האחרות לביטול צו המניעה. בדיון שהתקיים בבקשה זו בפני כב' השופט שפסר ביום 17.4.12, הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לשתי הדירות האחרות, אשר לגביהן הוצעה חלופה בדמות דירת פנטהאוז בבנין אחר בפרוייקט.

ביחס לדירה מושא בקשה זו, לא הגיעו הצדדים להסכמה ומכאן נותר צו המניעה על כנו. עם זאת צוין בעניין זה כי :

"ג. באשר לדירה השלישית נשוא המחלוקת (דירה מס' 3 בקומה 1 בבניין 1), יעמדו התובע והנתבעת בקשר ישיר ביניהם לבחינת מתן חלופה לדירה זו, והמוצע עתה והדרוש עדין בחינה, הינו מגרש ו/או ערובה כספית אחרת, בהתאם לתוצאות המו"מ שבין הצדדים. היה ולא יגיעו הצדדים להסכמה בעניין זה, יהיה רשאי כל צד להביא העניין בפני בית המשפט, לקביעתו. למען הסר ספק מובהר, כי בשלב זה, וכל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, עומד צו המניעה כנגד דירה זו, בתוקפו".

5.         להשלמת התמונה יצוין עוד כי בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקש לבית המשפט העליון כנגד צו המניעה - נדחתה.

6.         בדיון שהתקיים בפני, עתר ב"כ המבקשת לקבל את בקשתו להחלפת הצו כך שיחול על המגרש. בטיעוניו הדגיש כי שוויו של המגרש הוא כמיליון ש"ח, הוא רשום על שם מנהל המבקשת מר הרצל שמריז - אחיו של המשיב. מכאן נטען כי המדובר בחלופה מצוינת, שעל בית המשפט לקבלה. עוד הטעים ב"כ המבקשת כי בהחלטה הקודמת של בית משפט זה, ובהחלטת בית המשפט העליון נאמר כי המבקשת תוכל לחזור ולפנות לבית המשפט ולהציע חלופה לצו. משכך נעשה על ידי המבקשת ובאין תגובה או התנגדות עניינית מצד המשיב, יש לקבל הבקשה .

7.         ב"כ המשיב התנגד לבקשה, תוך שציין כי גישת המשיב הינה פרקטית וכי אף הוא מעוניין לקדם את העניינים ואין לו עניין לפגוע, לא במבקשת ולא בצדדים שלישים מעבר לנדרש. ראיה לכך היא הסכמתו להצעה להחלפת הצו ביחס לשתי הדירות האחרות, על מנת שלא לגרום נזקים מיותרים. עם זאת, ביחס לבקשה להחלפת הצו הקיים במגרש הספציפי, הרי  המשיב סירב כבר להצעה זו, אשר עלתה עוד טרם הדיון בבית המשפט ואף במהלך הדיון האחרון שהתקיים. ב"כ המשיב הטעים כי המשיב אינו מעוניין בחלופה זו, שכן יש לו טענות באשר למגרש. לטעמו יש ספק בעלות, שכן המגרש היה בעבר של אביו ז"ל, והאח - מנהל המבקשת, התחייב להעבירו על שמו. על כן, לשיטתו, יש לעיזבון טענה לזכויות במגרש, ומכאן אין הוא מוכן לחלופה זו.

דיון

8.         השאלה העומדת בפני להכרעה הינה, האם יש מקום לקבל את בקשת המבקשת להחליף את צו המניעה ביחס לדירה במגרש שהוצע, אם לאו.

יאמר כבר עתה כי סבורה אני כי התשובה לשאלה זו הינה בשלילה וכי אין מקום להיעתר לבקשה, זאת בהתייחס לחלופה הספציפית שהוצעה.

9.         יש לזכור ראש וראשית את המצב בו אנו מצויים. נקודת המוצא לדיונינו היא עובדת קיומו של צו המניעה. צו זה ניתן לאחר שבית המשפט מצא לנכון לקבל את טענת התובע - המשיב, כי קיימות ראיות לכאורה המצביעות על זכות לכאורה של המשיב בשלושת הדירות. בית המשפט אף קבע כי מתקיימים כל הפרמטרים הנדרשים למתן הצו, תוך שהוכר מקור זכותו של המשיב בדירות (ראה סעיף 14 להחלטה מיום 9.2.12).

10.       ברור כי בחינת בקשת המשיב להחלפת הצו הקיים בחלופה אחרת- המגרש , צריכה לצאת מתוך נקודות האחיזה הקיימות: המשיב הוכיח לכאורה זכויותיו בדירה,  ניתן צו מניעה לטובת המשיב, ואין זכות קנויה למבקשת לחייב את המשיב להחליף או להמיר הצו שניתן ביחס לדירה בה הובררו לכאורה זכויותיו, במיוחד כשהדברים נוגעים לחלופה אחרת במקרקעין, ולא לערובה כספית.

11.       אין חולק כי בדיון שהתקיים בבקשה בחודש אפריל שהגיש צד ג' ביחס לאחת הדירות, הגיעו הצדדים להסכמה להמיר את הצו, כך שיתייחס לפנטהאוז בבנין אחר, אך זאת רק ביחס לשתי הדירות האחרות.

עם זאת, ביחס למגרש האמור, הרי המשיב התנגד למגרש זה כחלופה לאורך כל הדרך, כיון שיש לו טענות בדבר ספק בעלות. המדובר בטענות הנוגעות למחלוקות בענייני ירושה, כאשר עולה לדבריו, מבין השורות כי בין הצדדים - האחים, סכסוך כספי המתפרש על פני מספר חזיתות. בין היתר למשיב טענות כי המגרש האמור, למרות שהוא רשום על שם אחיו -  מנהל המבקשת, אמור לעמוד לטובת העיזבון, משאחיו הבטיח לאביו ז"ל כי יעבירו על שמו.

12.       לא שמעתי בטיעוני המבקשת מהו הבסיס לבקשתה לחייב את המשיב להסכים דווקא לחלופה זו, לבד מדברי ב"כ המבקש כי זוהי החלופה היחידה שבידם להציע, כך אמר ולא פירש. קבלת עתירת המבקשת משמעותה למעשה הינה, חיוב המשיב להסכים לחלופה בדמות המגרש הספציפי המוצע, חלופה אשר אין חולק כי הוצעה כבר בדיון הקודם ונדחתה על ידי המשיב. נראה כי גם אז לא ראה בית המשפט לנכון לחייב את המשיב להסכים לאותו מגרש.

טרם נעילה אציין כי העובדה שהן בית המשפט המחוזי בדיון בחודש אפריל, והן בית המשפט העליון בדחותו את הבר"ע, ציינו כי בפני המבקשת פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט להציע בטוחה חלופית ובית המשפט ידון בה, עדיין אין בה כדי להוביל למסקנה כי יש לקבל עתירתו כי הבטוחה החלופית תהא במגרש זה דווקא. ניתן למשל לתהות מדוע לא תוצע ערובה כספית אחרת, אשר הוזכרה אף היא בהסכמות הצדדים עוד בחודש אפריל.